הלכה: הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ כול'. אֵי זֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָבַר שָׁם בִּרְייָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּל שֶׁלֹּא עָֽבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָּא וָבַד מִינֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקַיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָֽמְרָה. עָבַר גּוֹי כָּשֵר. נֵימַר. סֵימָן הֲוָו לֵיהּ בֵּיהּ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָן בַּגִּיטִּין. וְהוּא דָּמַר תְּרֵין תְּלַת שׁוּרִין. הְּרַם הָכָא הֵ'א שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה שָׁם וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּֽדְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מָֽצְאוּ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָֽלְכוּ וְלֹא מָֽצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָֽלְכוּ וְלֹא הִכִּירוּהוּ וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר. הַפָּסוּל מָצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איזהו על אתר כו'. מפורש היטב בפ' בתרא דיבמות וע''ש:
משנה: 16b הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ מְצָאוֹ עַל אָתָר כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל. מְצָאוֹ בַּחֲפִיסָה אוֹ בִדְלוֹסֳּקֳמָא אִם מַכִּירוֹ כָּשֵׁר. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן וְהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם. הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם מַקְרִיבִין אוֹתָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
מקריבין אותה. ולא חיישינן שמא מתו בעליה וחטאת שמתו בעליה למיתה אזלא:
נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו דאמרינן העמד דבר על חזקתו ודוקא הניחו זקן או חולה אבל הניחו גוסס לא דרוב גוססין למיתה. ואם נודע שמת קודם שהגיע הגט לידה הגט בטל דאין גט לאחר מיתה:
אם מכירו. מילתא באפי נפשה היא ואו או קתני או שמכירו לגט אע''פ שמצאו בכל מקום כשר:
מצאו בתפיס' או בדלוסקמא. אמתחות שרגילין לתת בהן שטרות ויש בהן סימן שהם שלו:
מתני' ואם לאו פסול. ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות דאיכא למימר מעוברי' ושבים נפל ואפי' לא הוחזקו שני יוסף בן שמעון אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה כשר ואפי' אבד במקום שהשיירות מצויות אם יש לעדים סימן מובהק כגון שאומרים נקב יש בצד אות פלוני או שהשליח אומר כן קודם שראהו או שהעדים אומרים מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד כשר ואפי' לאחר זמן מרובה:
וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִין הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. וְכֵן הָאוֹמֵר לְשִׁפְחוֹתוֹ. הֲרֵי שְׁטָר שִׁחְרוּרֵיךְ לִפְנֵי מִיתָתִי שָׁעָה אַחַת. שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹכַל בַּתְּרוּמָה מִיַּד. תַּמָּן מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה נִתְקַלְקְלָה. בְּרַם הָכָא לִכְשֶׁיָּמוֹת הִיא מִתְקַלְקֶלֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן. שאני התם שמשעה ראשונה נתקלקלה מלאכול בתרומה שהרי מחיים אסרה שעה אחת וכל שעתא ושעתא חיישינן שמא ימות אחר שעה אבל הכא לכשימו' הוא דמתקלקלת ולשמא כבר מת לא חיישינן:
ולא כן תני. אמתני' פריך דקתני אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים והתני האומר לאשתו כו' אסורה לאכול בתרומה מיד אלמא דחיישינן למיתה:
תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. אֲפִילוּ הִינִּיחוֹ בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְעָשָׂה בַדֶּרֶךְ עוֹד מֵאָה שָׁנָה נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַייָם.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' הניחו בן מאה שנים כו'. כלומר דאין גבול וזמן לזה ולעולם בחזקת שהוא קיים חשבינן ליה:
הלכה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה כול'. מִפְּנֵי שֶׁחָלָה. הָא לֹא חָלָה לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שחלה. דמהו דתימא אורחא דמילתא קתני קמ''ל דוקא חלה או שנאנס:
גמ' איזהו כרקום. מפורש בפ' האשה שנתאלמנה וע''ש:
משנה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. אִם אָמַר לוֹ טוֹל לִי מִמֶּנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְּיַד אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
טול לי ממנה חפץ פלוני. ותן לה גט זה:
אם אמר לו. בעל לשליח:
ה''ז משלחו ביד אחר. ועושה שליח מאליו וא''צ ב''ד:
וחלה. בגמ' מפרש דוקא חלה:
מתני' המביא גט בא''י. שאין צריך לומר בפ''נ ובפ''נ:
בת ישראל לכהן. חומרי מתים ובת כהן לישראל חומרי חיים:
היוצא לידון. בדיני נפשות:
ספינה המוטרפת. ועדיין לא טבעה:
מתני' כרקום. תרגום מצור כרכומין:
וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן. אֶת שֶׁגְּרָרָתוֹ הַיָּה וְאֶת שֶׁשְּׁטָפוֹ נָהָר וְאֶת שֶׁנָּֽפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת. נוֹתְנִין עָלֶיהָ חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֶן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ועוד שלשה הוסיפו עליהן. שנותנין עליהם חומרי חיים וחומרי מתים לענין תרומה וכן לענין איסור אשת איש:
הלכה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם. אֵי זֵהוּ כַרָקוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. כְּגוֹן זוֹגִין וְשַׁלְשֶׁלָיוֹת וּכְלָבִים וַאֲוָוזִין וְתַרְנְגוֹלִים וְאִסְטְרָטִיּוֹת הַמַּקִּיפִין אֶת הָעִיר. וְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה הָיָה וּבָֽרְחָה מִשָּׁם סוּמָא אַחַת. הָיָה שָׁם פִּירְצָה אַחַת מַצֶּלֶת אֶת הַכֹּל. הָיוּ שָׁם מַחְבּוּייָה צְרִיכָה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלַאי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. וּבִלְבַד כַּרָקוֹם שֶׁלְּאוֹתוֹ מַלְכוּת. אֲבָל כַּרָקוֹם שֶׁלְּמַלְכוּת אֲחֶרֶת כְּלֵיסְטֵים הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שחלה. דמהו דתימא אורחא דמילתא קתני קמ''ל דוקא חלה או שנאנס:
גמ' איזהו כרקום. מפורש בפ' האשה שנתאלמנה וע''ש:
משנה: 17a שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים וְקִייְמוּ אֶת דְּבָרָיו עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם וְעַל הַיּוֹצֵא לִידוֹן שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַייָמִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָֽבְדָה בַיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִים וְחוּמְרֵי מֵתִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
טול לי ממנה חפץ פלוני. ותן לה גט זה:
אם אמר לו. בעל לשליח:
ה''ז משלחו ביד אחר. ועושה שליח מאליו וא''צ ב''ד:
וחלה. בגמ' מפרש דוקא חלה:
מתני' המביא גט בא''י. שאין צריך לומר בפ''נ ובפ''נ:
בת ישראל לכהן. חומרי מתים ובת כהן לישראל חומרי חיים:
היוצא לידון. בדיני נפשות:
ספינה המוטרפת. ועדיין לא טבעה:
מתני' כרקום. תרגום מצור כרכומין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source